אני זוכר כשהייתי קטן – גילאים של גן חובה וכיתות ראשונות - שסביב יום הכיפורים, היו מספרים לנו על החג ועל שערי השמיים שנפתחים, על מה שבין בן-אדם למקום, ומה שבין בן-אדם לחברו, ועל הצורך לבקש סליחה מסביבתנו. אני זוכר שהרגשתי הרגשה מאוד קשה עם זה בתקופתו. אתם צריכים להבין שעבור ילד עם תסמיני פולניות קשים (מינוס הציניות שסיגלתי לעצמי בשנים שלאחר מכן) עצם זה שאני אוכל בעוד ששאר בני המשפחה צמים גרם לי לרגשות אשמה קשים (מה שהוביל לזה שכבר בגיל 9-10 צמתי ביום כיפור), כך שהצורך לעשות חשבון נפש ולבדוק למי אני חייב סליחה, היה עומס כבד על הלב היהודי-פולני הצעיר. הצורך לממש את חשבון הנפגש, וגם לגשת ולבקש סליחה – כל זה היה טראומתי למדי.
לפני כמה ימים ראיתי את אחד מהמתפללים בבית הכנסת השכונתי ניגש לאדם ומבקש ממנו מחילה. אני לא יודע מה בדיוק הסיפור שעמד מאחורי זה. אני חושב שמי שביקשו ממנו סליחה היה די נבוך מזה, אבל לא בטוח שהוא או הבחור שביקש מחילה ידעו בכלל על מה צריך לבקש אותה. כיום, כשאני מביט בעניין הזה מהצד, הציניות כבר נכנסת לפעולה, ואני לא מבין את המנהג הזה. אולי כי רובנו לא באמת מבקשים סליחה. כשמבקשים מאיתנו סליחה, אנחנו גם לא באמת סולחים – אנחנו סולחים כי זה מה שמכתיבה לנו הסביבה, או האינטרסים שלנו, אבל לא ממקום אמיתי.
התחלתי לחשוב על זה. אני באמת לא סולח:
· לא סולח לגואי, שגילה לי את קיומו של המשחק Colonization 4, ומבחינתי חייב לי 9 שעות מהחיים שלי שלא ישובו.
· לא סולח למניאקים מ-Play Game שנותנים שירות מחורבן, ולקח להם יותר מ-3 שבועות לטפל לי ב-Playstation
· לא סולח לציבור, כי הוא מטומטם, אבל גם אני צריך לשלם.
· לא סולח לזוגתי לשעבר שתמות, שהתגלתה ככלבה בוגדנית.
· לא סולח למלצרית שלפני כמה שנים הגישה לי בטעות קלזונה עם בשר, אחרי ששאלתי אם זה צימחוני, ומאז אני צריך לחיות עם הידיעה שהשילוב הזה בעצם טעים.
· לא סולח ל-ש', ששברה לי את הלב, אבל שכבה עם כל שאר העולם (ללא הגבלות של גיל ומין)
· לא סולח למניאק שחתך לי את הגלגל ליד החומוס של אבו-מרואן ביפו.
· לא סולח למניאק (לאו דווקא אותו אחד) שגנב לי את הרדיו-דיסק ליד החומוס של אבו-מרואן ביפו, והביא לסיום מנהג מאוד כיפי של ימי שישי.
· לא סולח למוכר מהשוק שמכר לי את הסברס ב-18 שקל לקילו, ושנייה אח"כ סיפר לחבר שלו בערבית שהוא קנה את זה בבוקר ב-10.
· לא סולח לאביה.
· לא סולח לחארות שכבר 3 פעמים פתחו את הקופסא של HOT וניתקו אותי מאינטרנט וכבלים לכמה ימים.
· לא סולח לבעל דירה שלי, שכבר יותר משנה לא סיים לטפל ברטיבות בקיר.
· לא סולח לדיירת הקודמת בדירה, שהשאירה לי חוב של 200 שקל לועד בית.
· לא סולח לא' שמירר לי את החיים כשהייתי צריך לעבוד איתו יותר משנה.
· לא סולח ל-א' השני (שהחליף את הראשון) שהשתן עלה לו לראש (מי הוציא אותו לקצונה, הא?).
· לא סולח לשיטה הקפיטליסטית (אוף, למה Iphone זה כזה יקר)
· לא סולח לבחור מהמסעדה שאמר לי שאני דומה לגיל חובב.
· לא סולח למור, שבניסיון למצוא בי משהו נאה, אמרה לי שיש לי אחלא גבות.
· לא סולח לעיריית ת"א שסגרו את שוק האתרוג (למרות שמאז שאני לא הולך לאבו-מרואן, זה כבר פחות משנה).
· לא סולח לעיריית רמת השרון, שהבורות בכביש ליד הבסיס, כבר עלו לי הון בתיקונים של האוטו.
· לא סולח לעיריית ירושלים (הם לא סימנו את המקום בצורה נורמלית, ובאמת לא ידעתי שזה מקום של נכים)
· לא סולח לשוטרת דלית – אז עליתי קצת על הקו הפרדה כי לא נתנו לי להשתלב בנתיב – איפה את כל יום כשאנשים פשוט עוקפים את הפקק דרך שם.
· לא סולח למי שקורא את הפוסט הזה וחושב שאני סתם קטנוני.
חתימה כולה לכולכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה