יום שישי, 31 בדצמבר 2010

על עבודתי בשירות מיכל לוי ומשרות אחרות

מזמן לא כתבתי. ערב שנה אזרחית חדשה, אני שוכב מסמורטט למחצה בעקבות שפעת, והחלטתי שהגיע הזמן שאעדכן את הקהל.
הרבה זמן לא כתבתי לכם, והאמת שזה פשוט כי נהייתי מאוד עסוק.
האנטי גיבור, קם מידי בוקר בדירתו שבעיר הלא גיבורה (סך הכל פרבר של תל-אביב), אותה דירה שבה הוא מתגורר בלא להלחם בנבל שגובה ממנו שכר דירה באופן אנטי-גיבורי לחלוטין, הוא לומד את לימודיו הלא גיבוריים בהחלט, ועכשיו הוא גם עובד. או שמא הוא אנטי-עובד?
לרוב אנשים עם רקע אנטי-גיבורי צבאי כמו שלי - שזה אומר שהם בוגרי יחידת מודיעין, שבה הסיכוי הסטטיסטי לזה שיום אחד תעשה המון כסף זהה לזה שיום אחד תצא מהארון – הולכים במסלול מקצועי קצת שונה.
עם שחרורי דווקא מצאתי עבודה לא רעה. עבדתי בשביל מיכל לוי – בחורה חביבה, קצת עמוסה, אבל מאוד אדיבה. אני הלכתי פעם בשבוע למשרד התעסוקה והנחתי שם את האצבע על מכשיר ביומטרי, והיא דאגה שהביטוח הלאומי ישלמו לי כסף. זאת היתה עבודה לא רעה. התשלום לא משהו, אבל יחסית לשעות שהשקעתי בזה (תגיעו ישר אחרי הפסקת צהריים, אין תור), זה היה משתלם.
העניין די משעשע למעשה. בלשכת התעסוקה הפנו אותי למערכת ההשמה שבה אני יכול לחפש עבודה בהתאם למקצוע שלי. פתחתם פעם את לוח הדרושים ובדקתם כמה חברות מפרסמות דרוש - היסטוריון של מזרח תיכון?
מכיוון שמיכל בדרך כלל לא מעסיקה אקדמאיים יותר מחודשיים, שמחתי כשחבר טוב, אחד כזה שיודע, הפנה אותי למקום העבודה שלו, שם חיפשו אנשים נוספים. כדי שלא לירוק לבאר שממנה אני שואב מים בחצי משרה, אני לא אפרט יותר מידי, אבל אספר שמן הון להון, מצאתי עצמי עם 2 עבודות.
האמת שקשה לקרוא לזה עבודות – לא שאני לא עובד, אלא שקשה להאמין שמשלמים לי בשביל זה.  משהו שהוא בין שוטטות באינטרנט לפרויקטים שעד לא מזמן הייתי מביא 3 מילואימניקים לשבוע כדי שיסגרו לי ת'פינה, כי אין לי %#@ לזה.
אבל האמת שזה טוב מאוד. זה היה חשוב. אקט אחרון של שחרור וכניסה לעולם האזרחות. טוב, אז נכון שהבוסים שלי הם אל"מים וסא"לים לשעבר, בדיוק כמו בצבא, וככה הם גם מתנהלים, אבל חוץ מזה, זה לגמרי שונה. טוב, נכון שאני מוקף באנשים שהם בוגרי אותה יחידה צבאית, אבל חוץ מזה זה ממש שונה. נו טוב, אם אתם רוצים להיות ממש קטנוניים, אבל זה יהיה לא לגמרי לא מדוייק להגיד שאני מתעסק באותו תחום עיסוק שבו עסקתי במהלך 9.5 שנים מתוך עשר שנות השירות שלי, אבל חוץ מזה, זה לגמרי וממש שונה. הי -  כבר אין לי הטבות של 'חבר - צרכנות'!

2 תגובות:

  1. חבל שאתה לא ב"חבר". היית יכול לקנות בית ביבנה בהנחה

    השבמחק
  2. קצת לפני שהשתחררתי הם הציעו פרוייקט מגורים חדש ברמלה - ללא ספק, החלום הישראלי (או אולי הסאטלני?)

    השבמחק